top of page
  • iditgolriz

מלחמת "חרבות ברזל"


בשבת האחרונה, 7 באוקטובר 2023, התעוררנו כולנו למציאות קשה שלא דמיינו שיכולה לקרות לנו כמדינה. ממדי התופת גדלים משעה לשעה, מיום ליום. הלב כואב ומסרב להאמין. הלב נמצא עם הלוחמים, הפצועים, החטופים, תושבי הדרום, וכל המשפחות, החברים המכרים שאיבדו את יקירהם.


מבקשת להביע את תנחומינו למשפחות השכולות, לחזק את משפחות הנעדרים בתקווה שיהיו עוד ניסים, לחזק את ידי החיילים ואנשי הבטחון.


המצב, חוסר הוודאות גורמים לנו לתחושה של אובדן שליטה שמציפים רגשות של מועקה, פחד, דיכאון ועוד. המלצתי היא לנסות לשמור ככל האפשר על שגרה ועשייה שמעניקים לנו תחושה כי השליטה חוזרת לידינו. להבחין בין מה שבשליטתנו ובין מה שלא. להימנע מסירטונים מזעזעים ומצריכה עודפת של חדשות, הם לא תורמים לאווירה.

זו העת לעזור זה לזה, להרבות בנתינה ואהבה, להמשיך להתפלל ולחזק את כוחותינו בעורף ובלחימה.

כבר בשבת הוכרז על ידי שר הבטחון וראש הממשלה כי אנחנו במצב מלחמה, ומאוחר יותר אושר על ידי הקבינט הבטחוני.


בהתאם להנחיות המעודכנות של פיקוד העורף, נכון ליום 10 באוקטובר 2023, לא מתקיימת פעילות חינוכית בכל שטחי המדינה.


ביחס למקומות עבודה – באיזורי עוטף עזה, מערב לכיש, מרכז הנגב, השפלה, שפלת יהודה, דן, ירקון, שרון, יהודה ושומרון וירושלים – ניתן לקיים פעילות במקום העבודה שניתן להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן התגוננות.

ביתר אזורי הארץ אין כרגע הגבלה על פעילות מקומות עבודה.

יש להמשיך לעקוב אחר הנחיות פיקוד העורף ולפעול בהתאם.


בעקבות שאלות רבות שנשאלתי להלן כמה הוראות רלוונטיות למצב:


בהתאם לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו – 2006 חל איסור על פיטורי עובד שנעדר מעבודתו עקב הנחיות פיקוד העורף, בין אם ההיעדרות נובעת מהנחיות פיקוד העורף על סגירת מקום העבודה, ובין אם עקב הנחיות פיקד העורף על סגירת מוסדות חינוך בהם לומד ילדו של העובד עד גיל 14, או עד גיל 21 אם ילדו של העובד הוא בעל צרכים מיוחדים. תנאי לכך כי הילד מצוי בחזקתו הבלעדית של העובד, או שבן זוגו של העובד לא נעדר מעבודתו או משלח ידו לצורך השגחה על הילד, או שאם נעדר – נבצר ממנו להשגיח על הילד. דהיינו רק אחד מההורים יכול לשמור על הילדים.


חוק הגנה על עובדים כאמור אינו קובע חובת תשלום שכר לעובד שנעדר מעבודתו בשל הצורך להשגיח על ילדו עקב סגירת המוסד החינוכי בו לומד , או עקב הנחיות פיקוד העורף על סגירת מקומות עבודה, ולפיכך נכון למועד זה לא קיימת חובת תשלום שכר לעובדים על ידי המעסיקים.


מניסיון העבר לאחר מבצעי לחימה קודמים, חובת תשלום השכר בדרך כלל נקבעת בדיעבד, במסגרת הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה הקובעים את חובת התשלום, את גובהו ואת התנאים המזכים עובדים בתשלומו. במקביל, מעסיקים יהיו רשאים להגיש תביעה לקבלת שיפוי מהמדינה בחלק מעלות תשלום השכר.


עובדים שאינם מגיעים לעבודה מיוזמתם, עקב חשש או מסיבות אחרות שאינן נובעות מהנחיות פיקוד העורף, לא יהיו זכאים לשכר בגין היעדרותם. ניתן להגיע עם עובדים אלו להסכמות על עבודה מרחוק, או על ניצול ימי חופשה.


לגבי מעסיקים, אשר בעקבות המצב הביטחוני וצרכי העבודה אינם מקיימים פעילות במקום העבודה, רשאים להוציא את העובדים לחופשה על חשבון ימי החופשה של העובדים, בכפוף למתן הודעה מראש ובכפוף לכך שלעובד ימי חופשה לניצול. אם מדובר בחופשה ממושכת העולה על שבועיים, נדרשת הודעה של שבוע ימים מראש.


בהתאם לחוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967, במקומות עבודה שהוכרזו בצו כ"מפעלים למתן שירותים קיומיים (כמו אספקת מים, חשמל או מזון, שירותי אשפוז, בריאות, בתי חולים, תקשורת או דואר וכדומה), הממשיכים לפעול במצב חירום, ניתן לחייב עובדים להתייצב לעבודה בהתאם לצו שינתן. עובד שאינו מתייצב לעבודה, אינו מוגן בפני פיטורים.


בהתאם לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תשי"ט-1949, חל איסור לפטר עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, איסור זה חל גם במהלך 30 הימים שמתום שירות מילואים העולה על יומיים רצופים.


יציאה לחופשה ללא תשלום כפויה


חופשה כפויה ללא תשלום הינה הוצאת העובד לחופשה ביוזמת המעסיק וללא הסכמת העובד.

על מנת שחופשה זו לא תחשב כפיטורים (במקרה של פיטורים יש לערוך לעובד שימוע לפני הפיטורים ולשלם פיצויים פיטורים), החופשה חייבת להיות לתקופה מוגבלת.

משמעות חופשה מסוג זה היא השעיה של חוזה העבודה במטרה לשמר את יחסי העבודה ולא לנתקם.

בכל מקרה חופשה ללא תשלום כפויה מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה והעובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים אם יתפטר בשל הרעה מוחשית בתנאים (רואים זאת כאילו פוטר). במקרה זה על העובד חלה חובה ליידע את המעסיק על כוונתו להתפטר עקב הרעה בתנאי העבודה ולאפשר לו לחזור בו מכוונתו. לכן מומלץ להגיע להסכמה עם העובד על חופשה זו (רצוי אישור בכתב על ההסכמה זו).


עובד תושב ישראל (או עובד ארעי) שהוצא לחופשה כפויה ללא תשלום למשך 30 יום לפחות, עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה באם עומד בתנאי הזכאות לאבטלה.

תנאי הזכאות לדמי אבטלה הם:

1. העובד מבוטח בביטוח אבטלה

2. העובד בגיל 20 -67 שנים

3. העובד השלים תקופת אשרה – כלומר עבד לפחות 12 חודשים מתוך 18 החודשים שקדמו ליום הרישום לראשונה בשרות התעסוקה.

4. העובד הפסיק לעבוד.

5. העובד התייצב כדורש עבודה בלשכת שירות התעסוקה.


בתקווה לימים שקטים ובטוחים יותר.







31 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentários


bottom of page